ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו:

וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס:

ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם:

ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן:

והאחים מהרו לשלח את פולוס ואת סילא לילה לברואה והם בבאם שמה הלכו לבית כנסת היהודים:

ויאמינו הרבה מהם וגם מן הנשים החשובות היוניות ומן האנשים לא מעט:

וימהרו האחים וישלחו את פולוס ללכת עד הים וסילא וטימותיוס נשארו שם:

ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם יהרגו את פולוס:

ויגשו לא ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את פולוס:

וישמע בן אחות פולוס את ארבם וילך ויבא אל המצד ויגד לפולוס:

ויקחהו ויוליכהו אל שר האלף ויאמר פולוס האסיר קראני אליו ויבקש ממני להוליך אליך את הבחור הזה כי דבר לו להגיד לך:

ויאמר כי נועצו היהודים יחדו לבקש ממך כי מחר תוריד את פולוס לפני הסנהדרין והמה כאלו חפצים לדעת היטב את ענינו:

ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך:

אם הרעתי ויש בי דבר משפט מות בל אחשך נפשי ממות ואם אין בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל ידם את הקיסר אני קורא לדיני:

לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו:

וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון:

בדמשק שמר הנצב של המלך ארטס את עיר הדמשקיין ויבקש לתפשני:

כי נטו עליך רעה חשבו מזמה בל יוכלו:

צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו:

יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו: