המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ:

כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע:

צעקו ויהוה שמע ומכל צרותם הצילם:

רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יהוה:

ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו:

למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי:

ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה:

ויצילני האדון מכל מעשה רע ויושיעני אל מלכותו שבשמים לו הכבוד לעולמי עולמים אמן:

הנה מאשרים אנחנו את הסבלים את סבלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה:

ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבסו את שמלתם וילבינום בדם השה:

ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר:

וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה:

ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה:

והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו:

ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת:

וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות:

ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי:

שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא:

הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה:

וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ:

ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו:

יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע:

והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב:

ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו:

אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך:

ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו:

ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים:

ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים:

ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה:

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה:

ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים:

מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד:

עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו:

שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו:

כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה:

ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:

ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו: