ואשר גם התיצב להם חי אחרי ענותו באתות רבות בהראותו אליהם ארבעים יום וידבר על מלכות האלהים:

ויאמרו אתם אנשי הגליל מה תעמדו פה ועיניכם השמימה ישוע זה אשר לקח מאתכם השמימה כן בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה השמימה:

לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים:

ועשתי עשר התלמידים הלכו הגלילה אל ההר אשר צום ישוע:

ואחרי כן נראה בדמות אחרת לשנים מהם בהיתם מתהלכים בצאתם השדה:

ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראים אתו נעור מן המתים:

עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם:

ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם:

ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו:

ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש:

ויהי לעת ערב ביום ההוא והוא אחד בשבת כאשר נסגרו דלתות הבית אשר נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם:

ויסף ישוע לדבר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם:

והיה כל אשר תסלחו את חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו:

ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין:

ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין:

ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים:

ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם:

ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה:

ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין:

ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים:

ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל:

ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו:

ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים:

וכי נראה אל כיפא ואחריו אל שנים העשר:

ואחרי כן נראה אל יעקב ואחריו אל כל השליחים:

אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ:

החל מטבילת יוחנן עד יום הלקחו מאתנו כי אחד מהם יהיה לעד עמנו על קומו מן המתים:

את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו:

ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו:

ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו:

ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ:

ואתם עדים בזאת:

וגם אתם תעידו כי מראש הייתם עמדי:

איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה:

וגם אלהים העיד עליה באתות ובמופתים ובגבורות שנות ובהאציל מרוח קדשו כרצונו: