כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת:

אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם:

וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים:

יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך:

כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו:

ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך:

ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל:

ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה:

וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה:

ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו:

ויהי מאחרי כן כאשר ידע ישוע כי עתה זה כלה הכל למען ימלא הכתוב כלו אמר צמאתי:

ויקח ישוע את החמץ ויאמר כלה ויט את ראשו ויפקד את רוחו:

המלחמה הטובה נלחמתי את המרוצה השלמתי את האמונה שמרתי:

ואחרי השלימם עדותם החיה העלה מן התהום תעשה עמהם מלחמה ותוכל להם והרגתם:

ויאמר פולוס יוחנן הטביל בטבילת התשובה ואמר אל העם כי האמן יאמינו באשר יבוא אחריו והוא המשיח ישוע:

הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש:

ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו:

ויהי כאשר חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יוחנן הוא המשיח:

ויען יוחנן ויאמר לכלם הן אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר אינני כדי להתיר את שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש:

ויודה ולא כחש ויודה לאמר אני אינני המשיח:

ויאמרו אליו מי זה אתה למען נשיב לשלחינו דבר מה תאמר עליך:

ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים:

אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה:

המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו:

כי לא אתנו מכריזים אנחנו כי אם את המשיח ישוע לאמר הוא האדון ואנחנו עבדיכם למען ישוע: