וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא:

כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב:

ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה:

ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה:

וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא:

ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא:

ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם:

ויש לנו מתנות שנות כפי החסד הנתן לנו אם נבואה תהי כפי מדת האמונה:

ואם לאיש שמוש יעמל בשמוש ואם מורה בהוראה:

ומהם שם האלהים בקהל ראשונה לשליחים ושנית לנביאים ושלישית למלמדים ויתן גבורות אף מתנות הרפאות ועזרים ומנהיגים ומיני לשנות:

הכלם שליחים אם כלם נביאים או כלם מלמדים הכלם עשי גבורות:

אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם:

ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם:

והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים:

את הנבואות לא תמאסו:

ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים:

וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא:

כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב:

ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים:

וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס:

אם לי לבדי ולבר נבא לא נתנה רשות להבטל ממלאכה:

וכאשר ידעו יעקב וכיפא ויוחנן הנחשבים לעמודים את החסד הנתן לי נתנו לי ולבר נבא את יד ימינם ונאות כי נלך אנחנו לגוים והמה למולים:

ויכחשו עמו גם שאר היהודים עד כי בר נבא גם הוא נדח אחרי כחשם:

ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע:

טימותיוס חברי ולוקיוס ויסון וסוספטרוס קרובי שאלים לשלומכם:

בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע:

כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו:

ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו:

וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך:

ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה:

בשנת חמש עשרה למלכות הקיסר טיבריוס בהיות פונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר רבע על הגליל ואחיו פילפוס שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר רבע על אבילין:

והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדוס:

הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר:

ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך:

ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי:

וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה:

וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר:

ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס:

כל הקדשים שאלים לשלומכם וביותר אלה אשר מבית הקיסר:

ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו:

ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים:

ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא:

ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול: