ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו:

ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל:

ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה:

ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתי אתכם:

וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד ולא עזבתם:

ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה:

וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו:

וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם:

הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו:

כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו:

וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו:

יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן:

ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו:

לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם:

בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו:

אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל:

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו:

והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו:

כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון:

לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר:

אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי:

אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי:

ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון:

ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה:

ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים:

וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב:

נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף:

וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו:

וישא ידו להם להפיל אותם במדבר:

ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים:

ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם:

וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם:

וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות:

ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר:

וכלם נטבלו למשה בענן ובים:

וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח:

וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה:

ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש:

גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית:

אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר:

לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי:

ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר:

ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו: