ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע:

ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר:

ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר:

כי בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר לו אנכי ואשר אני עבד אתו:

ויאמר אל תירא פולוס עליך עוד לעמד לפני הקיסר ועתה הנה נתן לך האלהים את כל ההלכים אתך באניה:

וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול:

וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך:

חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם:

צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו:

יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו:

וזה לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכול פרים:

אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך מלכא חבולה לא עבדת:

הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה:

ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים:

כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי:

והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבדו:

זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו:

ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה:

שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך:

אחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים אשר לו שלטן גדול והארץ האירה מכבדו:

וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר:

ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר:

קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח:

על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח:

ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר:

והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו:

ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו:

ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו:

שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו:

יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק:

אנה יהוה כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי:

הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני:

הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי:

עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים:

אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא:

ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין: