ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך צר ממנו:

ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך:

ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול:

ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו:

ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא שני אנשים אחים את שמעון הנקרא פטרוס ואת אנדרי אחיו והמה משליכים מצודה בים כי דיגים היו:

ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו:

וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים:

ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו:

ויבא אליהם ויהי בהיתם בני אמנות אחת וישב אתם ויעש מלאכתו ואמנותם עשות יריעות אהלים:

ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי:

אם לי לבדי ולבר נבא לא נתנה רשות להבטל ממלאכה:

הלא תזכרו אחי את יגיעתנו ואת תלאתנו אשר היינו עמלים לילה ויומם לבלתי היות למשא לאיש בבשרנו בקרבכם את בשורת האלהים:

הלא ידעתם אף אתם איך עליכם להתהלך כמנו כי לא נהגנו דרך מעות בתוככם:

לא בעבור שאין לנו הרשות לזאת כי אם לתת אתנו לכם למופת ללכת בעקבותינו:

ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת:

על כן הנטע איננו מאומה והמשקה איננו מאומה כי אם האלהים המצמיח: