והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד:

ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל:

ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים:

ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא:

בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם:

ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל:

ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזי:

אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו:

ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך:

וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה:

הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח:

ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת:

ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך:

ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן:

ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל: