2
כה אמר יהוה צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת בא עת בית יהוה להבנות:
3
ויהי דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר:
4
העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב:
5
ועתה כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם:
6
זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב:
7
כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם:
8
עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד אמר יהוה:
9
פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו:
10
על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה:
11
ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים: