וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת:

ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא:

וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח:

ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה:

ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו:

והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו:

ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה:

לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה:

כה אמר יהוה צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת בא עת בית יהוה להבנות:

העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב:

מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא:

ועתה חלו נא פני אל ויחננו מידכם היתה זאת הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות: