וכל אלה רק ראשית החבלים:

חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא:

ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן:

והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו:

והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו:

כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו:

וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד:

ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם:

ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו:

כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה:

וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו:

כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה:

לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם:

ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן:

השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא:

שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם:

הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו:

והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור:

קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור:

יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל:

והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו:

וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו:

ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן:

השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא:

וארא בפתחו את החותם הששי והנה רעש גדול היה ויקדר השמש כשק שער והירח נהפך לדם:

והשמים משו כספר נגלל וכל הר ואי הנתקו ממקומם:

ויאמרו אל ההרים ואל הסלעים נפלו עלינו וכסונו מפני הישב על הכסא ומפני חמת השה:

בא יבא יום יהוה כגנב בלילה אז השמים בשאון יחלפו והיסדות יבערו והתמגגו והארץ והמעשים אשר עליה ישרפו: