אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם:

ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה:

הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי:

ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא:

ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו:

ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם:

ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו:

ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא:

כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש:

אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו:

כי כל בריאת אלהים טובה היא ואין דבר משקץ אם יאכל בתודה:

כי יקדש בדבר אלהים ובתפלה:

הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם:

אל תנועו בתורות שנות וזרות כי טוב לכונן לבנו בחסד ולא בעניני מאכל אשר לא הועילו למתהלכים בהם:

אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם:

אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם:

ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה:

ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין:

אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון:

שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו:

הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה:

אהבת כל דברי בלע לשון מרמה:

זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב:

חמת למו כדמות חמת נחש כמו פתן חרש יאטם אזנו:

את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל:

כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה:

ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה:

פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר עשק וסרה הרו והגו מלב דברי שקר:

ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי אין משפט:

וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה:

ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו:

קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו:

אשר אלה פיהם מלא ומררות:

ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה:

כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם:

כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה: