ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו:

ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה:

אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה:

ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה:

יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור:

תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ:

ויען ויאמר אליהם מי אשר לו כתנות שתים הוא יחלק לאשר אין לו ומי אשר לו מזון ככה יעשה גם הוא:

כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה:

כי ברב נסיון הלחץ רבתה שמחתם ושפלות רישם העדיפה להראות עשר תמתם:

כי מעיד אנכי אשר לפי כחם ויותר מכחם התנדבו:

וכל איש כאשר ידבנו לבו לא מצער ולא מאנס כי הנתן בלב שמח יאהבנו אלהים:

ואלהים יכל להשפיע עליכם כל חסד עד כי יהיה לכם בכל עת די ספוקכם בכל ותותירו בכל מעשה טוב: