ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם:

כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו:

ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר:

למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ:

הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו:

ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו:

ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי עלינו:

ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו:

ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו:

ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא:

ואם אין תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך:

וישלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש:

ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת:

ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העשה זאת:

ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול:

אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי:

אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם:

אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן:

ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי:

ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס:

כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה:

בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל:

ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא:

ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים:

מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה:

כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר:

לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה:

והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה:

בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך:

ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק:

הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט:

ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן:

וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם:

ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם:

ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע:

ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים:

ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם:

ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו:

ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם:

וידבר אליהם את המשל הזה לאמר:

והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה:

אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה:

את אלה דברתי אליכם במשלים אכן שעה באה ולא אדבר עוד אליכם במשלים כי אם ברור אמלל לכם על אבי:

וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם:

ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו:

ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש:

ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה:

הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו:

ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו: