ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח:

ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא:

כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו:

אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו:

בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר:

הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו:

טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר:

קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו:

ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם:

ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים:

כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה:

ויאמר אל המון העם היצאים להטבל על ידו אתם ילדי הצפעונים מי הורה אתכם להמלט מפני הקצף הבא:

לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו:

ויפן ישוע אחריו וירא אתם הלכים אחריו ויאמר אליהם מה תבקשו ויאמרו אליו רבי פרושו מורי איפה תלין:

הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו:

פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה:

ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא:

אכן נאמן האלהים כי דברנו אליכם לא היה הן ולא:

ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות:

רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש: