ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות:

ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני:

ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו:

וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו:

אעלה על במתי עב אדמה לעליון:

בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו:

תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך:

גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך:

כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם:

וגם על דורות קדם לא חס וישמר רק את נח השמיני קרא הצדק בהביאו את המבול על דור הרשעים:

ויצל את לוט הצדיק אשר הלאוהו אנשי בליעל ההם בדרך זמתם:

כי יודע יהוה להציל את חסידיו מנסיון ולחשך את הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם:

הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה: