וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל:

מלך חרמה אחד מלך ערד אחד:

ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם:

ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת:

ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים:

וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה:

ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה:

ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד השברים ויכום במורד וימס לבב העם ויהי למים:

לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את הכל לקחו במלחמה:

כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה:

כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם:

אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב: