אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי:

ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי:

חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא:

ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי:

לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך:

את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם:

יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך:

הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר:

ואמרתם על מה על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך:

בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך:

מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא:

היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה:

חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה נדברנו עליך:

ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו:

כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי:

מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים:

כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים:

ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו:

כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה:

בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו:

יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב:

שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ:

ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון:

אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי:

אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי:

כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו:

ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה:

הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא:

אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות:

אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח:

על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש:

אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע:

הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה:

האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה:

ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו:

ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ:

ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה:

והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע:

ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נפשם ויתלוצצו לאמר:

איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה: