אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם:

אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב:

ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים:

הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי:

יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון:

וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד:

בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה:

למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ:

ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק:

כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה:

וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן:

כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל:

והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה:

ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי:

ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם:

ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם:

ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ:

הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם:

והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן:

אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי:

וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד:

ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי:

ואלהי השלום אשר בדם ברית עולם העלה מן המתים את רעה הצאן הגדול את ישוע אדנינו:

והיה בהגלות שר הרעים תשאו עטרת הכבוד אשר לא תבל:

כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום:

הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ:

בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו:

בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים:

ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו:

הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו:

הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו:

בראשית היה הדבר והדבר היה את האלהים ואלהים היה הדבר:

הוא היה בראשית אצל האלהים:

ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל:

אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים:

מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד:

ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא:

אני ואבי אחד אנחנו:

ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו:

אל יבהל לבבכם האמינו באלהים ובי האמינו:

ויאמר אליו ישוע זה כמה ימים אנכי אתכם ואתה פילפוס הטרם תדעני הראה אתי ראה את האב ולמה זה תאמר הראנו את האב:

האמינו לי כי אנכי באבי ואבי בי הוא ואם לא אך בגלל המעשים האמינו לי:

כל אשר לאבי לי הוא על כן אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכם:

למען יהיו כלם אחד כאשר אתה אבי בי אתה ואני בך והיו גם המה בנו כאשר למען יאמין העולם כי אתה שלחתני:

אני בהם ואתה בי למען יהיו משלמים לאחד ולמען ידע העולם כי אתה שלחתני ואהבת אתם כאשר אהבתני:

אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים:

והוא צלם האלהים הנעלם ובכור כל נברא:

והוא לפני הכל והכל קים בו:

כי כן היה הרצון לשכן בו את כל המלוא:

ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים:

אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך:

ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים:

כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו:

אני האלף ואני התו ראש וסוף נאם יהוה אלהים ההוה והיה ויבוא אלהי צבאות:

ויאמר אני האלף ואני התו הראשון והאחרון ואת אשר אתה ראה כתב אל ספר ושלחהו אל הקהלות אשר באסיא לאפסוס ולזמירנא ולפרגמוס ולתיאטירא ולסרדיס ולפילדפיא וללודקיא:

וכראתי אותו ואפל לרגליו כמת וישת עלי יד ימינו ויאמר אל תירא אני הראשון והאחרון והחי:

והרגתי במות את בניה וידעו כל הקהלות כי אני חקר כליות ולב ונתתי לכם לכל איש כפרי מעלליו:

ויאמר אלי היה נהיתה אני האלף והתו הראש והסוף אני אתן לצמא ממעין מים חיים חנם:

אני האלף והתו הראש והסוף הראשון והאחרון:

ומחוץ לה הכלבים והמכשפים והזנים והמרצחים ועבדי האלילים וכל אהב שקר ועשהו:

אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה:

כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו:

מעצר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו:

ויהוה חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח:

שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים:

ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות:

ויהי ממחרת וירא יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלהים הנשא חטאת העולם:

וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא:

כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים:

אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו:

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו:

לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות:

ונצדקו חנם בחסדו על ידי הפדות אשר היתה במשיח ישוע:

להראות את צדקתו בעת הזאת להיותו צדיק ומצדיק את בן אמונת ישוע:

אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו:

כי המשיח בעודנו חלשים מת בעתו בעד הרעשים:

אבל בזאת הודיע האלהים את אהבתו אלינו כי המשיח מת בעדנו בהיותנו עוד חטאים:

כי אם נרצינו לאלהים במות בנו בהיותנו איבים אף כי נושע עתה בחייו אחרי אשר נרצינו:

אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל:

כי את אשר לא ידע חטאת אתו עשה לחטאת בעדנו למען נהיה בו אנחנו לצדקת אלהים:

המשיח פדנו מקללת התורה בהיותו לקללה בעדנו שנאמר קללת אלהים תלוי:

כי כן היה הרצון לשכן בו את כל המלוא:

ולרצות אל עצמו את הכל על ידו בעשותו שלום בדם צלבו על ידו הן אשר בארץ הן אשר בשמים:

ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי:

אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי:

אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה:

מדעתכם כי לא בדבר נפסד בכסף או בזהב נפדיתם מדרך הבלכם אשר הנחלתם מאת אבותיכם:

הנודע מראש לפני מוסדות תבל ונגלה באחרית הימים למענכם:

למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים:

אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל הרעה פקיד נפשתיכם:

כי גם המשיח ענה פעם אחת על חטאתינו הצדיק בעד הרשעים לקרב אתנו אל האלהים הומת לפי הבשר ויחי ברוח:

והוא כפרה על חטאתינו ולא על חטאתינו לבד כי גם על חטאת כל העולם:

בזאת נראתה אהבת האלהים לנו כי שלח האלהים את בנו את יחידו לעולם למען נחיה על ידו:

בזאת היא האהבה לא שאנחנו אהבנו את האלהים כי אם הוא אהב אותנו וישלח את בנו לכפרה על חטאתינו:

וישתחוו לה כל ישבי הארץ אשר לא נכתבו שמותם בספר החיים אשר לשה הטבוח מיום הוסד תבל:

אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן:

וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו:

ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן:

ויעזבו אותו כלם וינוסו:

הנה שעה באה ועתה זה הגיעה ונפצותם איש איש לביתו ואתי תעזבו לבדי ואינני לבדי כי אבי עמדי:

וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן:

ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא:

והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו:

ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים:

כי בא בן האדם להושיע את האבד:

כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה:

אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות:

נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה:

ויען ישוע הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו:

למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא אבד לי אף אחד: