2
דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא:
3
וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא:
4
כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא:
5
ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:
6
והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:
7
והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:
8
וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:
9
וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא:
10
וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:
11
וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:
12
וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים:
13
וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר:
14
וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן:
15
ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו:
16
ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב:
17
וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב:
18
ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב:
19
ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב:
20
וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא:
21
וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:
22
וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:
23
ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב:
24
ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא:
25
ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא:
26
כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה:
27
וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:
28
ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר:
29
וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד:
30
ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה:
31
והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם:
32
זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה:
33
והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה:
