נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה:

דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב:

והמטים עקלקלותם יוליכם יהוה את פעלי האון שלום על ישראל:

הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור:

כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים:

הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך:

וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל לבה כי אם בשקר נאם יהוה:

את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם:

ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש:

אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה:

כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב:

ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם:

הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו:

אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש:

כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה:

כי אחרי המלטם מטמאת העולם בדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אם שבו והטבעו בתוכן ונכבשו אחריתם תהיה רעה מראשיתם:

ויקר להם כאשר יאמר משל האמת הכלב שב על קאו והחזיר עלה מן הרחצה להתגלל ברפש:

רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו:

יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים:

הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד:

ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל:

כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי:

אין משכיל אין דרש את אלהים:

איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה: