תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך:

או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו:

וידבר יהוה אל משה לאמר:

והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה:

ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה:

וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר:

ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון:

וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה:

ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה:

שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה:

אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון:

ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה:

למטה בנימן אלידד בן כסלון:

לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד:

ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך:

ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי:

אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען:

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל:

ויושב כל עממי בני אדם על כל פני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם:

ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל:

ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה:

כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה:

לא נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו:

ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את ארץ סיחון ואת ארץ מלך חשבון ואת ארץ עוג מלך הבשן:

ויבאו הבנים ויירשו את הארץ ותכנע לפניהם את ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת מלכיהם ואת עממי הארץ לעשות בהם כרצונם:

שהכה בכורי מצרים מאדם עד בהמה:

שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים:

ונתן ארצם נחלה נחלה לישראל עמו:

ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא:

ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו:

ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם:

הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל:

למה תרצדון הרים גבננים ההר חמד אלהים לשבתו אף יהוה ישכן לנצח:

ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן:

ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן:

לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו:

בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו:

הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה:

ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה:

ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך:

בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל:

וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים:

שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת:

כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים:

והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל:

השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון:

וחסדו לדור דורים על יראיו:

ישוע המשיח גם תמול גם היום הוא הוא וגם לעולמים: