כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו:

וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול:

והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה:

בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים:

ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי:

האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר:

אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש:

הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה:

והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת האח לפניו מבערת:

ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם המלך וכל עבדיו השמעים את כל הדברים האלה:

שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו:

יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם:

הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבר גאולים:

כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך:

למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך:

כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו:

ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו:

וידבר אתו טבות ויתן את כסאו ממעל לכסא מלכים אשר אתו בבבל:

וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת מלך בבל דבר יום ביומו עד יום מותו כל ימי חייו:

ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה:

ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו:

ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו:

והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר:

ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר:

סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה:

ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ:

אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה:

ויקם דוד בבקר ודבר יהוה היה אל גד הנביא חזה דוד לאמר:

ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רדפך ואם היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה אשיב שלחי דבר:

ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש:

ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי: