הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור:

בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה:

אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע:

ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה:

אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד:

בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון:

בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא:

ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא:

כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט:

איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה:

וכל חבל וכל בעל מעברת והמלחים וכל עשי מלאכה בים עמדו מרחוק:

הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה:

כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו:

היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק: