עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן:

התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח:

התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם:

מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות:

המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו:

לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה:

ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל:

ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר:

יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק:

העם ההלכים בחשך ראו אור גדול וישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם:

להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום:

כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו:

והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור:

ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך:

לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם:

ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים:

ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו:

וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד:

תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער:

שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו:

נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים:

הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו:

בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו:

בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה:

ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים:

ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ:

והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים:

ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם:

ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה:

אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו:

התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך:

כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו: