משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל:

אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו:

קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה:

וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם:

כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט:

וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן:

ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה:

וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו:

ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה:

שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה:

והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה:

מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע:

פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי:

ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני:

חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו:

לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם:

אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים:

עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו:

כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם:

כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם:

והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה:

הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני:

מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה:

כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם:

ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה:

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה:

יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ:

ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב:

שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה:

לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך:

ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי:

כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה:

חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה:

זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ:

אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות:

עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו:

וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל:

ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם:

אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו:

כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם:

ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך:

וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי:

וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו:

ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך:

ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך:

ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה:

ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד:

אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם:

ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב:

לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו:

ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו שבי:

על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך:

כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו:

גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור:

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה:

שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי:

תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך:

כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם:

יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ:

לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך:

לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך:

מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם:

מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם:

ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה:

ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה:

אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב:

הלעולם תאנף בנו תמשך אפך לדר ודר:

אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח:

כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי:

מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא:

רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם:

גם לא תתנו מקום לשטן:

לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים: