וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב:

ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה:

ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו:

וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב:

ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה:

ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה:

והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב:

והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה:

והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה:

וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן:

פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא:

והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח:

והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה:

קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח:

ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך:

והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליהוה:

והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה:

לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם:

וידבר יהוה אל משה לאמר:

על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה:

וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל:

והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן:

או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין:

וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה:

ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה: