וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב:

וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה:

אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה:

ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד:

ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש:

וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה:

ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל:

ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר:

כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה:

אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה:

ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי:

אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי:

אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה:

וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים:

וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו:

ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו:

ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד:

ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע:

ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים: