או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם:

סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה:

לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו:

לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם:

אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם:

ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם:

אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם:

ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו:

והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו:

ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים:

ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא:

ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם:

אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם:

ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא:

לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים:

המאכל לא יקרב אתכם לאלהים כי אם נאכל אין לנו יתרון ואם לא נאכל לא נגרע:

על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם:

על כן אל יהי חלקכם עמהם:

ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם:

על כן לא ידין איש אתכם על דבר מאכל ומשקה או בענין המועדים וראשי חדשים ושבתות:

אל תאחז אל תטעם אל תגע:

הנראים כעין חכמה בעבודה בדויה מלב ובשפלות רוח ובענוי הגוף שלא כהגן רק להשביע הבשר:

אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון: