וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה:

ואת כל ערב למינו:

את הכוס ואת הינשוף והתנשמת:

והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף:

כל עוף טהור תאכלו:

נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה:

מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל:

אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו:

משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו:

הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו:

כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו:

כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב:

קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו:

אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו:

וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול:

כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים:

וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן:

הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם:

יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם:

קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו:

רגליהם ימהרו לשפך דם:

ודרך שלום לא ידעו:

כי גם אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את אחיו: