מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל:

והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין:

אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר:

פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני:

וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה:

ואתן לפני בני בית הרכבים גבעים מלאים יין וכסות ואמר אליהם שתו יין:

ויאמרו לא נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם:

ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית:

כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו:

ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח:

כי אם דן לכף זכות ולא בעל קטטה ולא אהב כסף:

וכן גם השמשים יהיו ישרים ולא מחליקי לשון ולא אהבים סבא יין ולא נטים אחרי בצע רע:

אל תרבה לשתות עוד מים כי אם קח מעט יין בעבור בטנך ואשר פעמים רבות חלה אתה:

כי פקיד העדה צריך להיות איש תם כסכן לאלהים לא עמד על דעתו ולא רגזן ולא אהב יין ולא בעל אגרף ולא נטה אחרי הבצע:

חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו: