והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל:

למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי:

הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני:

למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש:

יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי:

אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו:

כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני:

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי:

ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל:

ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך:

אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה:

ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני:

אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי:

ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ:

אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה:

והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו:

ויהוה חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח:

ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו:

ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא:

ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם:

ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן:

כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים:

כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד:

אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה:

ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף:

ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח:

ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח:

ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני:

ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני:

ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת:

ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם:

ואתם המשחה אשר קבלתם מאתו עמדת בכם ולא תצטרכו לאיש אשר ילמדכם כי אם כאשר תלמד אתכם המשחה בכל דבר היא האמת ואיננה כזב וכאשר למדה אתכם כן תעמדו בו: