ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי:

וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים:

בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור:

בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה:

צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם:

לא כן הרשעים כי אם כמץ אשר תדפנו רוח:

לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה:

תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל:

בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר:

והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש:

ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו:

אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון:

מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו:

יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם:

הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים:

וגם אלהיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון:

בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה כבד מכל כלי חמדה: