אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן:

ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו:

סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו:

יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות:

וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם:

ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים:

אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן:

ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח:

רעדה אחזתם שם חיל כיולדה:

הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא:

ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם:

חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי:

תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה:

שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה:

שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון:

ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויבהל הוא וכל ירושלים עמו: