באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא:

זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון:

ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים:

ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר:

אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון:

ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם:

ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם:

אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן:

ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו:

ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך:

וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום:

אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי:

נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים:

וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי:

ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח:

ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי:

יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה:

כי חמת אדם תודך שארית חמת תחגר:

חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה:

כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם:

אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה:

ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא מטו לארעית גבא עד די שלטו בהון אריותא וכל גרמיהון הדקו:

ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם:

ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם:

והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם:

והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם:

ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים:

וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים:

ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום:

ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם: