הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא עמה שרא:

ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא:

אנתה מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא:

בלטשאצר רב חרטמיא די אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל רז לא אנס לך חזוי חלמי די חזית ופשרה אמר:

ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלני אלמני תחנתי:

וישלח מלך ישראל אל המקום אשר אמר לו איש האלהים והזהירה ונשמר שם לא אחת ולא שתים:

ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך:

סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם:

כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:

אלא ככתוב אשר עין לא ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על לב אנוש את אשר הכין האלהים לאהביו:

ולנו גלה האלהים ברוחו כי הרוח חוקר את הכל גם את מעמקי האלהים:

באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעיה דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה רפסה והיא משניה מן כל חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה:

ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו:

בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים:

בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב:

אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם:

ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורדוס וילכו בדרך אחר אל ארצם:

הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו: