באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא:

כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה:

כי חמת אדם תודך שארית חמת תחגר:

חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה:

נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו:

נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו:

כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם:

אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה:

איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע:

וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים:

אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם: