ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים:

והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם:

ויהי כי חטאו בני ישראל ליהוה אלהיהם המעלה אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך מצרים וייראו אלהים אחרים:

ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על יהוה אלהיהם ויבנו להם במות בכל עריהם ממגדל נוצרים עד עיר מבצר:

ויקטרו שם בכל במות כגוים אשר הגלה יהוה מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את יהוה:

ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל נביאו כל חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל התורה אשר צויתי את אבתיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים:

וימאסו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם:

ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקסמו קסמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו:

גם יהודה לא שמר את מצות יהוה אלהיהם וילכו בחקות ישראל אשר עשו:

כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וידא ירבעם את ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה:

עד אשר הסיר יהוה את ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה:

ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר:

אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו:

וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה:

כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם:

הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך:

תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות:

דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך:

עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם:

חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך:

לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך:

לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו: