תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך:

בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך:

דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה:

רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך:

חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך:

אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים:

ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל:

ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו:

בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם:

נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה:

שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל:

יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות:

איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד:

הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה:

קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן: