ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה:

שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה:

ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר:

לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה:

בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות:

חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל:

ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל יושבי הארצות:

וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר כי אלהים הממם בכל צרה: