בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם:

בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב:

בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל:

בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם:

ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש:

וגם בעדי למען ינתן לי הדבר בפתחי פי להגיד בבטחון את סוד הבשורה אשר אנכי ציר לה במוסרות:

כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה:

וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום:

וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום:

ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר:

אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר:

ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים:

ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום:

ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה וינגפו:

ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית:

ואמציהו התחזק וינהג את עמו וילך גיא המלח ויך את בני שעיר עשרת אלפים:

ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה:

כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם:

ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה:

שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור:

על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך:

כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו:

גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור:

עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון:

שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכמו:

אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח:

כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם:

יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו:

קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה:

וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם:

כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט:

וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן:

ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה:

וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו:

ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה:

שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה:

והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה:

מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע:

פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי:

ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני:

הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה:

על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב:

לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם:

אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים:

עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו:

כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם:

כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם:

והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה:

הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני:

מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה:

שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי:

תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך:

כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח:

ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה:

חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה:

מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם:

ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה:

ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה: