כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו:

לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב:

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה:

לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה:

שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי:

ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה:

כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך:

ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה:

עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה:

לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז:

כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט:

חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום:

ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו:

עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה:

שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה:

ושלחתי אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה:

ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא אחל את שם קדשי עוד וידעו הגוים כי אני יהוה קדוש בישראל: