ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד:

עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה:

ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד:

אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו:

כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני:

לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל:

כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו:

ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו:

כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט:

חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה:

יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו:

ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם:

כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה:

אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו:

נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו:

והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא:

דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא:

ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו:

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים:

ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם:

וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם:

וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר:

ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה:

לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני:

ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו:

ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה:

ויראה וישוב מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה לא ימות:

והנני בא מהר ושכרי אתי לשלם לכל איש כמעשהו:

אשרי העשים את מצותיו למען תהיה ממשלתם בעץ החיים ובאו העירה דרך השערים: