בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו אל מי דמית בגדלך:

ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים:

יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים:

מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן מבחר וטוב לבנון כל שתי מים:

מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה:

והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך:

ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים:

ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב:

שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור:

שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים:

ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את חללי חרב:

שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור:

כי נתתי את חתיתו בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה:

ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים:

גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים:

אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים:

הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה:

על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב:

ובעת הצר לו ויוסף למעול ביהוה הוא המלך אחז:

הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו:

כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך:

ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי:

כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים:

על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים: