כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו:

כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה נאם אדני יהוה:

הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש:

השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו:

ויאמר יהוה כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש:

וחתו ובשו מכוש מבטם ומן מצרים תפארתם:

גם אתם כושים חללי חרבי המה:

ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם:

ושלחתי אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה:

וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין להם עם אדם:

נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי:

חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים:

ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול:

קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו:

זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו:

הלא אף אתם ידעתם היטב כי יום יהוה כגנב בלילה כן בוא יבוא:

ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה:

וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך:

כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים:

והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם:

והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך:

והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד מפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו:

כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר:

מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה:

הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור:

קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן:

ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם:

נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה: