the day is
Ezequiel 7:7
באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים:
Ezequiel 7:12
בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה:
Salmos 37:13
אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו:
Abdías 1:15
כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך:
Joel 2:1
תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב:
Sofonías 1:7
הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו:
Sofonías 1:14
קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור:
Mateo 24:33
כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח:
Filipenses 4:5
ענות רוחכם תודע לכל איש קרב הוא האדון:
Santiago 5:9
אחי אל תתאוננו איש על רעהו פן תשפטו הנה השופט עמד לפתח:
Apocalipsis 6:17
כי בא יום עברתו הגדול ומי יוכל להתיצב:
a cloudy
Ezequiel 30:18
ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה:
Ezequiel 32:7
וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו:
Ezequiel 34:12
כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל:
Éxodo 14:20
ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה:
Éxodo 14:24
ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים:
Isaías 19:1
משא מצרים הנה יהוה רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו:
Joel 2:1
תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב:
Joel 2:2
יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור:
Amós 5:16-20
16
לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי:
17
ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה:
18
הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור:
19
כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש:
20
הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו:
the time
Ezequiel 29:12
ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות:
Salmos 110:6
ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה:
Salmos 149:7-9
7
לעשות נקמה בגוים תוכחת בל אמים:
8
לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל:
9
לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללו יה:
Isaías 24:21-23
21
והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה:
22
ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו:
23
וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד:
Isaías 34:2-17
2
כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח:
3
וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם:
4
ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה:
5
כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט:
6
חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום:
7
וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן:
8
כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון:
9
ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה:
10
לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה:
11
וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו:
12
חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס:
13
ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה:
14
ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח:
15
שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה:
16
דרשו מעל ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן:
17
והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה:
Jeremías 25:15-29
15
כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם:
16
ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם:
17
ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם:
18
את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה:
19
את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו:
20
ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד:
21
את אדום ואת מואב ואת בני עמון:
22
ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים:
23
ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה:
24
ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר:
25
ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי:
26
ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם:
27
ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם:
28
והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו:
29
כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות:
Joel 3:11-14
11
עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך:
12
יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים מסביב:
13
שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם:
14
המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ:
Sofonías 3:6
הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב:
Sofonías 3:7
אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם:
Zacarías 14:3-19
3
ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב:
4
ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה:
5
ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך:
6
והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון:
7
והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור:
8
והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה:
9
והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:
10
יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך:
11
וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח:
12
וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם:
13
והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו:
14
וגם יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד:
15
וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת:
16
והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הסכות:
17
והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם:
18
ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות:
19
זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות:
Apocalipsis 19:13-21
13
והוא לבוש בלבוש מאדם בדם ושמו נקרא דבר האלהים:
14
וצבאות השמים יצאים אחריו על סוסים לבנים מלבשים בגדי בוץ לבן וטהור:
15
ומפיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך פורת יין חמת אף אלהי הצבאות:
16
ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים:
17
וארא מלאך אחד עמד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל צפור כל כנף אשר תעוף במרום הרקיע באו והאספו על זבח האלהים הגדול:
18
ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלפים ובשר גבורים ובשר סוסים ורכביהם ובשר כל בני חורים ועבדים הקטנים עם הגדולים:
19
וארא את החיה ומלכי הארץ ואגפיהם נקהלים לעשות מלחמה עם הרכב על הסוס ובצבאו:
20
ותתפש החיה ונביא השקר אתה אשר עשה האותות לפניה אשר הדיח בהן את נשאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים השלכו שניהם באגם האש הבער בגפרית:
21
והנשארית נהרגו בחרב היוצאת מפי הרכב על הסוס וכל העוף שבעו מבשרם: