כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל:

כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה:

בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה:

ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע:

ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה:

בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה:

משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה:

ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו:

ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה:

וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך:

עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך:

והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים:

יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה:

וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה:

כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך:

כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו:

יבשו ויחפרו מבקשי נפשי יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי:

ישובו על עקב בשתם האמרים האח האח:

לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה:

בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך:

פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו:

שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת:

תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם:

שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי:

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי: