ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחקה על הקיר סביב סביב:

ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ:

ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז:

ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש:

בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה:

ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת:

ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי:

ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי:

ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי:

ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך:

ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם אדני יהוה:

ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה:

ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי לפניהם:

ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך:

ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית:

ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב:

ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני:

ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת:

מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת:

האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים:

ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי להפך:

כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם:

ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה:

והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם:

והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד:

הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה:

ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה:

חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך:

ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי:

גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך:

למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן:

ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך:

את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים נאם יהוה:

וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם:

והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה:

בן אדם שתים נשים בנות אם אחת היו:

ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה:

לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים:

ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה:

המה גלו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה:

אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים בחורי חמד כלם:

ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים חקקים בששר:

ותעגב עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה:

ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה:

ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם:

לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב:

ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם:

והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך:

כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר נקעה נפשך מהם:

עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם:

כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל:

ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה:

ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן:

עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו:

ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי:

וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן:

ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אשת הזמה:

כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז:

והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה: