ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל:

ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה:

בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב:

בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם:

בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה:

בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה:

בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו:

וגם בעדי למען ינתן לי הדבר בפתחי פי להגיד בבטחון את סוד הבשורה אשר אנכי ציר לה במוסרות:

יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב:

ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק:

אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות:

לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה:

ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה:

בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם:

בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב:

ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה:

ויאמרו הכהנים והנבאים אל השרים ואל כל העם לאמר משפט מות לאיש הזה כי נבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם:

ויאמר ירמיהו אל כל השרים ואל כל העם לאמר יהוה שלחני להנבא אל הבית הזה ואל העיר הזאת את כל הדברים אשר שמעתם:

ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה:

כי שמענהו אמר זה ישוע הנצרי יתץ את המקום הזה וישנה את החקים אשר מסר לנו משה: